אין הורה שלא חושש מתגובתו של הילד הגדול להולדת אחיו התינוק. זה טבעי. בניגוד לבכור שהגיע ראשון אל המשפחה ויצר אותה, השני כבר מצטרף וצריך לחלוק מהרגע הראשון. אנחנו חוששים שהגדול יפגע מחלוקת תשומת הלב, פוחדים שהוא יקנא, שהוא לא יהיה מרוצה מהשינוי...

ואכן כשנולד תינוק מדובר בתקופה לא פשוטה, בה כל בני המשפחה מסתגלים מחדש לשינוי ולקבלת התינוק לחייק המשפחה.

אנחנו מבינים שלילדים הגדולים קשה לא פעם להתמודד עם הרעפת האהבה על התינוק, עם הקרבה הפיזית

המתמדת של ההורים איתו, הטיפול הצמוד וההתפעלות מאחיהם התינוק שנולד. ישנם הורים שמנסים להמנע

מלהביע את התפעלותם מהתינוק בפני הבכור על מנת להקל עליו, אך ההתפעלות האותנטית, חשובה ומדגימה

לבכור יחסים בריאים בין הורה וילדו.

במקום להתאפק ולמנוע מהקטנטן את ההתפעלות והאהבה שמגיעה לו בנוכחות אחיו, ספרו לילדכם הגדול על

עצמו כתינוק. ספרו לו כיצד החזקתם אותו על הידיים וטיפלתם בו, ספרי לו איך הנקת אותו, ספרו לו על דברים

מצחיקים שהוא עשה... אפשר גם להראות לו תמונות וסרטונים שלו כתינוק בהם יוכל לראות ולחוש בעצמו

כיצד טופל גם הוא באותה הדרך, כשהוא היה תינוק קטנטן.

במקביל, נסו לפרש ולתרגם עבור הילד הגדול אינטראקציות בינו לבין אחיו הקטן, באופן שיחזק ויקרב בינהם.

למשל, כשהתינוק מחייך בנוכחות האח הגדול, אפשר לומר: "תראה איך הוא חייך אליך! נראה לי שנעים לו

שאתה מלטף אותו." או אמירה כמו: "תראה כמה הוא רגוע כשאתה יושב לידו. אתה אחיו הגדול ואתה מטפל

בו נהדר.", "איזה כייף לו שיש לו אח גדול כמוך שמלמד אותו דברים."

חשוב לזכור להשאיר מקום גם לקושי ולרגשות שליליים בעקבות השינוי המשפחתי הדרמטי. חישבו כמה קשה

לנו ההורים להסתגל לשינוי לאחר הולדת תינוק, אז בוודאי שגם לילדים האחרים בבית קשה... הכירו בקושי

ודברו עליו. זיכרו שגם אם ילדכם אינו מבטא מילולית את כעסו או קנאתו, יכול מאוד להיות שהרגשות האלה

קיימים בו!

היו ערניים למגוון שינויים בהתנהגותו ותפקודו של ילדכם הגדול. הקושי יכול להתבטא במגוון תחומים:

• קשיים בשינה – קושי בהרדמות עצמאית, התעוררויות ליליות, פחדי לילה או הרטבות לילה.

• קשיים באכילה – העדר תאבון או אכילת יתר

• רגרסיה בגמילה - גם ילדים שהגמילה מבוססת ובוודאי ילדים שנגמלו לאחרונה, יכולים לחזור ולהרטיב ביום ובלילה.

• התנהגות ינקותית – דיבור ילדותי, בכי מרובה, שימוש מרובה במוצץ וחפץ מעבר, משחק בצעצועי 

תינוקות, רצון בעזרת ההורים בפעולות שהילד כבר עצמאי בהן. כל אלה הם ביטוי לרצונו של הילד לשוב ולהיות

תינוק ולזכות בתשומת לב ההורים כפי שמקבל אחיהם התינוק. אין צורך להתרגש מכך, רצוי שלא לאסור ולא

לעשות מזה עניין, אך גם לא לעודד ולחזק את ההתנהגויות הילדותיות. שימרו על יחס נייטרלי.

• הצמדות להורה וקשיי פרידה – ילדים יכולים להראות קשיים בפרידת הבוקר בגן והצמדות להורה

בשעות אחה"צ.

• קשיי התנהגות – אי שקט, התפרצויות זעם, בכי מרובה, צעקות ואלימות כלפי ההורה או התינוק.

חלק ניכר מהילדים יראו סימנים אחדים בחלק מהתחומים שתוארו, ועם התנהלות רגועה, מכילה וסבלנית מצד

ההורים, השיפור יגיע בהדרגה והרגרסיה תהיה זמנית בלבד. שילוב של סבלנות, הכרה בקושי ומתן מקום לביטוי

רגשות שליליים לצד תשומת לב חיובית ותומכת ועידוד הקשר בין האחים, יקצרו את משך ההסתגלות וימתנו את עוצמת הקשיים.