כשתינוק נולד אנחנו נורא רוצים שהוא יקח מוצץ. אנחנו קונים לו מגוון סוגי מוצצים ומוציאים הון עתק: פטמת סיליקון, פטמת גומי, מוצץ לסרבנים – אין סוף לאפשרויות המוצעות בפנינו בשוק המוצצים היום. לא תמיד זה הולך בקלות... בהתחלה אנחנו מכניסים את המוצץ  לפיו של התינוק והוא דוחף אותו החוצה, עד שיום אחד, אם התמדנו והתעקשנו מספיק, הוא פשוט נתפס והשמחה רבה. סוף סוף יש משהו חיצוני לנו, אחר מלבדנו שמרגיע אותו, שמרדים אותו, שמפסיק את הבכי שלו ואין ספק שזו הקלה גדולה.

שלוש, ארבע שנים מאוחר יותר אנחנו שוב מוצאים את עצמנו עסוקים בסוגיית המוצץ והפעם בשאלה: איך גורמים לילד שלנו שנדמה שמתנהג כמכור להיגמל מהמוצץ הזה?

במאמר הזה אנסה לדבר על סוגיית המוצץ מתחילתה ועד סופה: על שימוש נכון במוצץ בינקות ועד לגמילה ממנו במועד המתאים.

איך? מתי? למה?

היתרונות ברורים: הוא מרגיע, מסייע בשיכוך כאב, מפחית סכנה למוות בעריסה. אך מה לגבי חסרונותיו? חשוב להיות מודעים גם אליהם ולהשתמש בדבר המופלא הזה – המוצץ – בחוכמה.

• רפלקס המציצה - מציצה ויניקה מרגיעה תינוקות. את זה כל הורה יודע ובגלל זה רובנו מתאמצים מאוד להצמיד לילדים שלנו מוצץ. תינוקות נרגעים ונרדמים במהלך הנקה, עם בקבוק או מוצץ וגם כשהם לא מוצצים אפשר לראות אותם עושים תנועות מציצה כשהם מנסים להרדם מתוך שינה. למה? תינוקות שנולדו במועד נולדים עם רפלקס מציצה המאפשר להם לינוק משד אימם או מבקבוק. ככל שהתינוק גדל, רפלקס המציצה המולד הולך ודועך באופן טבעי עד שבגיל 4 חודשים בערך, הפעולה הופכת לרצונית יותר ויותר.

• הנקה - שימוש במוצץ בשבועות הראשונות לחיים אצל תינוק יונק עלול לגרום לקשיים בהנקה, בשל ההבדל בין פטמת המוצץ והשד, לכן יועצות ההנקה נוטות להמליץ על דחיית השימוש במוצץ עד להתבססות ההנקה.

• שינה – ילדים שמתרגלים להרדם עם מוצץ בפה נוטים להתעוררויות מרובות במהלך שנת הלילה בחיפושים אחר המוצץ שנפל מהפה.

• חקירה - השנה הראשונה בהתפתחותם התקינה של תינוקות מאופיינת בחקירה אוראלית. הם מכניסים הכל לפה, מוצצים, מלקקים וכך לומדים על העולם. למרות החשובה העצומה של השלב הזה להתפתחות, זה שלב בעייתי עבור לא מעט הורים מסיבות הגייניות ובטיחותיות והמוצץ מהווה פתרון קל, נוח וזמין – כשיש בפה מוצץ נכנסים אליו פחות דברים אחרים. למרות הפיתוי שבעניין חשוב להיות מודעים וערניים למשכי הזמן שהתינוק נמצא עם מוצץ בפה בזמני ערות ומשחק ולהגביל את השימוש בו לטובת התפתחותו.

• שפה – התינוק מתחיל למלמל הברות ראשונות בגיל חודשים ספורים ואלה היסודות להתפתחות השפתית. תינוק שפיו עסוק במציצת מוצץ בשעות הערות וסביב השעון אינו פנוי לתרגול השפתי ולהיגוי תקין.

• זיהומים– שימוש מרובה במוצץ עלול לגרום לדלקות אוזניים בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה לתינוקות ללא מוצץ וגם לפטריה בפה.

• שיניים - שימוש ממושך במוצץ עלול ליצור שינויים במיקום השיניים ומבנה הלסת.

• ויסות והרגעה תואמי גיל - מוצץ מתאים להרגעת תינוקות כי הוא עושה שימוש במנגנון המציצה, אך כשהילד גדל מצופה ממנו ללמוד להרגע בדרכים נוספות ומתאימות יותר לגילו, להרחיב את יכולות ההרגעה העצמית שלו ולא להסתמך על אותם דרכים ראשוניות-ינקותיות כמו המציצה. לכן, חשוב בגילאים הצעירים שהמטפל יהיה מעורב בתהליך ההרגעה ולא יסתפק במתן מוצץ. נוכחותו של המטפל והאינטראקציה בינו לבין התינוק הם קריטיים להתפתחות ימגוון רחב של יכולות רגשיות וביניהן כולת ההרגעה העצמית, אשר נרכשת במהלכו של קשר הורה-ילד.  חשוב לדבר אל התינוק כשהוא בוכה, רוטן או לא רגוע, לחבק ולנשק ולתת מענה אמיתי למצוקה שהתעוררה ולא להסתפק במתן מוצץ בלבד וב"סתימת פייות".

• דימוי עצמי – ילדים לא מעטים מגיעים לגילאים מתקדמים 4-5 ואפילו 6 כשהם עדין לא נגמלו ממוצץ. הם מתבוננים סביבם,על חבריהם בגן ומבינים שהם חריגים בנוף ושהצורך שלהם במוצץ כבר אינו מתאים לגילם. ההבנה הזו מביאה את הילדים פעמים רבות להסתרת המוצץ מהחברים והופכת את הסוגייה לעניין משמעותי. ישנם ילדים שההבנה הזו תעורר בהם את המוטיבציה לגמילה עצמית מהמוצץ, אך בילדים אחרים, אשר מתקשים בכך, המצב עלול גם לפגוע בדימויו העצמי של הילד.

 

לפי גישתי, שימוש חכם במוצץ מכיל מספר עקרונות:

• מוצץ מתאים בעיקר להרגעה ולהרדמת תינוקות צעירים, ככל שהתינוק גדל כדאי להרחיב את שיטות ההרגעה.

• בשעות הערות וכשהתינוק רגוע כדאי להמנע ממתן מוצץ.

• חשוב לנסות להרגיע את התינוק והילד בדרכים נוספים מלבד המוצץ: דיבור מרגיע, הרמה על הידיים, טיפול בגורם לאי הרגיעה.

• סביב גיל שנתיים להתחיל לצמצם את השימוש במוצץ ולהגבילו לתחומי הבית ובהמשך לתחומי המיטה בלבד.

• סביב גיל 3 כדאי לסייע לילד בגמילה מהמוצץ גם לשינה. החליטו עם הילד על מועד מתאים, למשל יום הולדת 3, בו תבצעו טקס פרידה מהמוצצים. לוו את הילד ברגישות ובהבנה בימים שלאחר הפרידה, הייו לצידו ברגעי המשבר וכשקשה לו להרדם ונחמו אותו. אפשר להציע חפץ אהוב אחר כתחליף.